<h1>ספר הנייר הלכ' תענית</h1>
<h2>דף כד.</h2>
ה"ג. המתענה על החולה ונתרפא, על הצרה ועברה, מתענה ומשלים. תשובת הגאון. אין לנו לומר ענינו ערבית של כניסתו ואפילו שחרית, שמא יאחזו בולמוס ונמצא שקרן בתפילתו. ותמי' ר' על זה דאמ' בתענית, גבי לוזיף מר וליפרע, והשיבו בתענית חלום יתיבנא, ואמאי לא א' שהתפלל כבר ענינו. ור' נוהג לאומרו שחרית. ומיהו אפי' לאותן שאין או' ענינו שחרית לכל הפחות ש"צ אומר, דבולמוס לכולהו לא חיישינן. כן כתב הר"ר ברוך חיים בשם השר משאנ"ץ ז"ל. אדם שיש בידו עבירה ומתודה, דומה לטובל ושרץ בידו. אבל המתענה ומתודה עלתה לו תעניתו ומתכפר, שנ' ומודה ועוזב ירוחם.
